#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בשתי עליות שיש להם עוקה ביניהם בחצר [שאינה ד&#x27; אמות על ד&#x27; אמות] 1) ועירבו יחד 2) ועירבו בפנ&quot;ע ולא עירבו יחד 3) לא עירבו כלל?"	"1) שניהם מותרים להשתמש בהעוקה בהדיא דהרי מותר להם לטלטל בכל החצר (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) [ולא חיישינן שיתרבו המים ולא יספיק להם דכך תקנו חז&quot;ל לעשות היכר לשבת בעוקה שמחזקת ב&#x27; סאתים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב לעיל סי&#x27; שנ&quot;ז ס&quot;ק ח&#x27;)] 2) אם העלייה עשה עוקה סמוך להם מותר להם לשפוך על המרפסת ומים יורדים ממילא לגומא דלא גזרו כחו בחצר שאינה מעורבת אבל אסור לשפוך לגומא בהדיא דהרי אסור לטלטל בחצר שאינה מעורבת וגם אסור אם עשו הגומא רחוקה מהם דחיישינן שמא יטלטל הכלי עם השופכים דרך החצר כדי שלא יקלקל החצר (ב&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) [וכל זה לפי תוס&#x27; ורוב ראשונים, אבל הרמב&quot;ם בפיה&quot;מ פי&#x27; דהחצר שלא עשתה הגומא אסור משום דחיישינן שמא יטלטלו כלי בית בחצר ורק החצר שעשתה הגומא יודעים שמותר לשפוך לגומא מפני שהם עשו את הגומא, ולפי&quot;ז אין חילוק אם הגומא סמוכה או רחוקה להם (פרישה ס&quot;ק ג&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה ואחת, ערוה&quot;ש סע&#x27; ד&#x27;)] 3) בודאי אסור להוציא השופכים להמרפסת דהרי לא עירבו כלל, ואפי&#x27; לשפוך בתוך הבית וירדו המים חוצה אסור דחיישינן שמא יחוס על קלקול ביתו שלא יטנף מפני השופכין (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) [ואם יש לה מרפסת פרטי פשוט דמותר לשפוך המים שם וממילא יורדים לגומא אם יש גומא סמוך לה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;)]"	סימן שעז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם החצר ד&#x27; אמות?"	"אם החצר יותר מד&#x27; אמות [או ד&#x27; אמות בצמצמום (ביה&quot;ל ד&quot;ה יותר)] אינו חושש לקלקל החצר והיכא דמותר לו לטלטל על המרפסת יכול לשפוך שם המים והם יורדים לחצר בין שיש שם גומא בין שאין שם גומא, אבל הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) חולק על המחבר וס&quot;ל דאם יש שם גומא רחוק ממרפסת אסור אפי&#x27; בחצר של ד&#x27; אמות ומדייק זה ממגיד משנה, אכן הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואין) הביא מכמה אחרונים שחולקים על הט&quot;ז, וכן מבואר מכמה ראשונים דדוקא בחצר שאין בה ד&#x27; אמות צריכה הגומא להיות סמוך להמרפסת,ועוד הביא מעצי אלמוגים דבימות הגשמים כיון דא&quot;צ גומא אע&quot;פ שיש בה גומא רחוקה ממנו מותר אפי&#x27; בחצר שאין בה ד&#x27; אמות"	סימן שעז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה כתב הטור והמחבר שהעלייה שניה לא עשתה גומא וגם לא עירבה?	"הגר&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) מגיה המחבר, והט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) כתב שיש איזה בבא חסר בהטור והמחבר, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ה&#x27;) ביאר ששניהם אמת, וצ&quot;ל או או קתני, העלייה שניה לא עשתה גומא אבל עירבה או עשתה גומא אבל לא עירבה [והמג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) רצה לפרש דמיירי כששניה לא עירבה כלל כדי שיהא רגל האסורה במקומה ויאסור על עלייה ראשונה מלטלטל בחצר בהדיא, אבל כתב השעה&quot;צ (שם) דהרבה אחרונים השיגו עליו דהרי אין כאן פנימי וחיצון], וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סע&#x27; ז&#x27;) דרצה להקל בגומא אחת אפי&#x27; להרחוקים מן הגומא"	סימן שעז סעיף א		
